פסק-דין בתיק עת"מ 46300-03-11

1.         עתירה לביטול חיובי הארנונה שהוטלו על העותרת ולביטול הליכי הגביה שננקטו כנגדה. העתירה עוסקת בחובות ארנונה שהצטברו במשך שנים ארוכות בגין החזקת דירה ברחוב יד לבנים 210/7 (להלן "הדירה"). הדיון מתמקד בטענת העותרת כי חלק מהחוב התיישן ובטענתה כי הינה זכאית לפטור מלא מתשלום הארנונה.

רקע

2.         העותרת ילידת 1935, קטועת יד עוד מימי מלחמת העולם השניה, מתגוררת בדירה מזה שנים ארוכות. העותרת היתה נשואה למר ניסים עיאש שהלך לעולמו בשנת 1998. הדירה שבה התגוררו בני הזוג הינה דירה בבעלות חברת שקמונה ומושכרת לעותרת. בחברת שקמונה רשום בעלה של העותרת כשוכר.

3.         מצבה הרפואי של העותרת בשנים האחרונות הינו בכי רע והיא נזקקת לסיעוד צמוד. על פי המסמכים הרפואיים שצורפו, העותרת מתקשה לתפקד בכוחות עצמה, הליכתה מוגבלת, מתקשה בדיבור וסובלת ממחלות כרוניות קשות.

4.         לגרסת העותרת, כל עוד היה בעלה המנוח בחיים, הוא טיפל בתשלומים השונים לרבות בתשלומי הארנונה. בעלה אף הגיש בקשות לקבלת הנחה ופטור מתשלומי הארנונה.

            לגרסתה, לאחר פטירתו של בעלה המנוח, פנתה לעירייה, המציאה מסמכים על מצבה הרפואי והכלכלי והבינה כי הינה פטורה מתשלום הארנונה.

5.         בשנת 2010 החלה העירייה לנקוט כנגדה בהליכי גביה. בין היתר הוטל עיקול על כספי פיצויים שקבלה העותרת מממשלת צרפת בשל היותה נכה ממלחמת העולם השניה.

            חוב הארנונה בגינו ננקטו הליכי הגביה עמד על סך של כ-250,000 ש"ח. מדובר בחוב שנצבר במשך שנים רבות. לא ברור מתי החלה יתרת החוב להצטבר, אולם ברור כי החוב החל להצטבר עוד לפני שנת 1995 (במסמכי העירייה מופיעה בתחילת שנת 1995 יתרת חוב מועברת משנים קודמות).

6.         בעתירתה בתיק זה טוענת העותרת כי יש לבטל את חיובי הארנונה שבגינם החלה העירייה לנקוט בהליכי גביה. העותרת מבססת טענתה על שתי טענות מרכזיות - התיישנות חוב הארנונה; וזכותה לקבלת פטור או לפחות הנחה בשיעור 90%.

7.         המשיבה מתנגדת לטענות העותרת וטוענת כי החוב לא התיישן, שכן נשלחו לעותרת דרישות תשלום וננקטו כנגדה וכנגד בעלה הליכי גביה. עוד נטען כי העותרת הודתה בחוב במכתב שנשלח בשמה בחודש 4/2010. ביחס לדרישה להנחה נטען כי העותרת אינה זכאית להנחה רטרואקטיבית. כן נטען כי בעבר אושרו לעותרת ובעלה הנחות, אולם מאחר ולא שילמו את חובותיהם הן בוטלו.

דיון והכרעה

התיישנות

8.         שאלת התיישנותם של חובות ארנונה גררה בעבר דיונים רבים. לאחרונה דן בית המשפט העליון בהרחבה בטענת התיישנותם של חובות ארנונה (רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית (ניתן ביום 20/6/10)).  באותו מקרה עלתה שאלת התיישנות חובות ארנונה אל מול הליכי גבייה מינהלית שנקטה העירייה מכוח פקודת המיסים (גביה) ופקודת העיריות.

           בסופו של יום קבע בית המשפט כי הרשות אינה רשאית לגבות חובות ארנונה שהתיישנו. כב' השופטת ד' ברלינר שכתבה את פסק הדין העיקרי מציינת בין היתר:

 תכלית הסדר הגבייה המינהלי היא להקל על הרשות בהיבטים שונים של הזמן והעלות הכרוכים בנקיטת הליכים אזרחיים רגילים. לצורך כך פטר המחוקק את הרשות מהחובה לאשר את זכותה בפסק דין והעמיד לעזרתה אמצעי אכיפה שונים. לכך אין דבר וחצי דבר עם שאלת ההתיישנות. ההתיישנות, על אף היותה נטועה במישור הדיוני, אינה טענה טכנית. היא מבקשת לאזן בין האינטרס של התובע והנתבע בנוגע להשפעה שיש למעבר הזמן בין מועד היווצר הזכות לבין המועד בו מימושה נתבע. היתרון שבחר המחוקק להעניק לרשות במישור האכיפה, על ידי קביעתם של הסדרי גבייה מינהליים, אינו צריך להשפיע על איזון זה.

           כב' השופטת א' פרוקצ'יה הגיעה לאותה מסקנה, תוך שהיא מבחינה בין סיווג הליכים השייכים לתחום האזרחי- הכפופים לדין ההתיישנות, לבין הליכים השייכים לתחום המינהלי- הכפופים לדיני השיהוי. לדעתה תחום המס שייך לתחום האזרחי ועל כן היא מציינת:

28. ככלל, בתביעות בענייני ארנונה מתקיימים הרציונלים העיקריים שביסוד ההתיישנות האזרחית בתביעות בעלות אופי כספי. לרשות ניתן פרק זמן של שבע שנים לממש את תביעתה; הנישום רשאי לצפות כי בחלוף התקופה לא ייחשף עוד לתביעה לתשלום הכסף; ואשר לאינטרס הציבורי - אמנם, חסימת תביעת הרשות בטענת התיישנות פוגעת באינטרס הציבורי לממש את גביית המס במלואה; עם זאת, עוצמת הפגיעה אינה עומדת כנגד שיקולי היציבות והוודאות המושגים בהחלת תקופת ההתיישנות האזרחית על תביעות הרשות למימוש הגבייה.

29. תוצאה זו, לפיה התביעה לתשלום ארנונה כפופה להתיישנות האזרחית, מתיישבת עם התפיסה הכללית העולה מתוך חקיקת המס בישראל והפסיקה הקשורה בה, לפיה תביעות לתשלום מס או להשבתן כפופות בדרך כלל לתקופת התיישנות אזרחית. אכן, בחוקי מס רבים קיימות הוראות התיישנות ספציפיות, בעיקר ביחס לתביעות להשבת מס ששולם ביתר או בחסר, אולם לעתים גם ביחס לקביעת השומה עצמה. כך למשל, בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (בעיקר סעיפים 145, 159-169); בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968 (בעיקר סעיפים 1, 2 ו-7); בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (בעיקר סעיף 56); בפקודת המכס (בעיקר סעיפים 150 ו-154); ובחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (בעיקר סעיפים 532-534) (וראו דניאל פרידמן דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך ב, 876-885 (מהד' שניה, 1998)). הימצאותם של הסדרי התיישנות ספציפיים מצביעה אף היא על שיוכם הענייני של חוקי המס לדין ההתיישנות האזרחי, להבדיל מהשיהוי המינהלי.

9.         אין חולק כי דרישת התשלום האחרונה שנשלחה לעותרת בשנת 2010, ואשר בעקבותיה ננקטו הליכי הגביה, מתייחסת לחובות ארנונה שהצטברו על פני תקופה ארוכה, לפחות משנת 1995. לטענת העירייה היא נקטה במשך השנים בהליכי גביה, ולכל הפחות החלה בהליכי הגביה בשנת 2005. הליכים אלו עוצרים לטענתה את מרוץ ההתיישנות.